הַדְרָכָה

הגוף עייף מאד, אני רוצה רק לישון והזמן דוחק

סיימנו שבועיים אינטנסיביים של קורסי הסמכה, בסופם המשתתפות יכולות להנחות קבוצות

וגם לאמן בשיטת "רפא את חייך" שפתחה לואיז היי.

אלה תמיד שבועיים קצת מטורפים של ריכוז מקסימלי, טלטלות רגשיות והרבה הכלה

האנרגיה, העומס הרגשי, שחרור האמונות מן העבר והשיתופים יוצרים כל פעם מחדש אווירה מיוחדת

השנה, הרגשתי את פעימות ליבי פעמים כה רבות במשך התהליכים שעברנו.

ראיתי בתחילה פנים סגורות, עיניים כבויות, כאב וצער.

בכל יום שעבר משהו קרה. משהו השתנה. משהו פלאי.

נס גלוי התהווה מול עיני. לא פעם החסרתי פעימה.

משהו קורה לה חשבתי בליבי. לא לאחת, לא לשתיים. חלק בוכות בשקט ואני רק מניחה בידיהן ממחטה.

לחלק אני בשקט מניחה יד רכה על הכתף. אין להפריע, היא בתהליך ריפוי.

אני מביטה בהן לרגע, ממש מצטערת שלא צילמתי את פניהן לפני...הן עוברות סוג של טיפול פנים.

העור נקי, עיניים בורקות, מחייכות גם אם לפעמים עדיין דומעות. אלה דמעות של התרגשות!

כל כך הרבה פעמים במשך השנים הייתי איתן במהלך התרגולים.

אני שואלת את עצמי שוב ושוב, זה באמת קורה?

תשאלו אתן את אלה שהיו שם. אני באמת לא מדמיינת.

האור הפנימי, החלק האלוקי שהיה נסתר מול עיננו, פתאום מתגלה בכל הדרו.

אני זוכרת, גם אני הייתי שם פעמים רבות כתלמידה. נסעתי לארה"ב שוב ושוב בכדי להתמקצע בשיטה.

גם אני בכיתי....גם אני שיתפתי....וחיי גם השתנו....

השיטה באמת פועלת!

חברות יקרות ואהובות

תודה על האמון, המילים החמות שכתבתן לי

על שהייתן שם לא פעם בכדי לתמוך

ותודה ענקית על שאנו פוסעות ביחד במסע בכדי להבין, להתקדם, להתרפא.

באהבה גדולה

שלכן

בקי

מי שרוצה לחוש את גן העדן בחייה בהווה

מוזמנת ליצור קשר

חתימה